המלצות

מה ההבדל בין מרדים למרדים מומחה?

ככלל, הרופא המרדים נושא על כתפיו את האחריות לכל המתרחש במהלך הניתוח בחדר. הרופא המנתח מתרכז בלנתח, ואילו הרופא המרדים אחראי למעשה לשמירה על בטחון המטופל – שמירה על מדדי לחץ הדם, בדיקת הפרעות קצב, תנוחת המטופל וכ”ו – וכל זאת לצד שמירה על תנאים אופטימליים לרופא המנתח. אחריות כבדה זו למעשה דורשת התמחות ומומחיות. לא לחינם ההתמחות ברפואה מרדימה אורכת 5 שנים, במהלכן על המתמחה להתמקד בתחומי התמחות מסוימים, ממש כמו כל רופא אחר, הדורשים מינימום של פעולות וידע ולפחות 2 מבחנים גדולים – תיאורטי ומעשי-קליני. מרדימים שלא עברו התמחות, שהם בשלבי התמחות או שהם בעלי רשיון זמני, הם רופאים מרדימים שאינם מומחים, העובדים תחת פיקוח של רופאים מרדימים מומחים.

האם קיימים סיכונים בהרדמה מלאה?

מספר הניתוחים בישראל זינק ב-60% בין השנים 1990 ל-2000. והתחזית היא שבשנת 2015 הוא יעלה בעוד כ-50%. מספר הניתוחים הקיסריים עלה מ-9.6% מהלידות בשנות ה-90 ל-17% כיום, והתחזית היא שבשנת 2015 יגיע השיעור ל-20%.

משמעו של דבר שהרדמות מבוצעות יום יום בבתי החולים בארץ, כמו גם בעולם.

ובכל זאת, גם להליך הכה שכיח הזה יש סיכונים, ממש כשם שיש סיכונים לכל ניתוח או הליך רפואי אחר. אבל כמו שרופא מומחה ומיומן משפיע על ירידת ההסתברות להתממשות הסיכונים, כך שכיחותם הסיכונים של ההרדמה יורדת ככל שהמרדים מומחה, מיומן ומנוסה.

3 סיכונים עיקריים כרוכים בהרדמה כללית:

התעוררות תחת הרדמה עלולה להתרחש בהסתברות של 1:1000 והמחמירים טוענים שאף 10:1000. מדובר בעיקר בטראומה עבור המנותח, שעלול לסבול כאבים, בהלה גדולה וחוסר יכולת לזוז ולתקשר. רופא מרדים מומחה, מנוסה ומקצועי, יכול להפחית את ההסתברות הזו למינימום.

פגיעה באיברים כתוצאה מחומר הרדמה מסוים או שילוב בין חומרים שונים. מצבים מסוימים עלולים לגרום לדלקת ריאות קשה עד מאד, במיוחד לאור העובדה שתחת הרדמה או טשטוש, אין למנותח את היכולת הטבעית לשמור על דרכי הנשימה שלו. תחת קטגוריה זו כלולים גם תגובה אלרגית להרדמה, ירידה בלחץ הדם, העלולה לגרום לאיבוד אוריינטציה, שבץ, הפרעות קצב והתקפי לב, ותסמונת חום ממיר, שהיא למעשה רגישות הגורמת לעלייה בחום הגוף.

מוות –כל סיכון טומן בחובו את הסיכון למוות, בסבירויות משתנות.

שינויים בתהליך חילוף החומרים ובמערכת הנשימה, אורך ומורכבות ההליך, משפיעים על שיעור הסיכונים.

האם קיימים סיכונים בהרדמה חלקית/אזורית?

חומר הרדמה מקומית מוחדר לאזור העצב ועלול לפגוע בעצב ולגרום לחולשה מתמדת, כאבים או נימולות. כמו כן, הוא עלול לגרום להרעלה, בפרוצדורות בהן מזריקים כמויות גדולות של חומרים, כמו בניתוח שאיבת שומן למשל. גם זיהום הוא סיכון נוסף של הרדמה מקומית. רופא מרדים המומחה בניתוחים פלסטיים יודע לזמור על המינונים הנכונים ולהימנע מגרימת זיהום.

בהרדמה אזורית אחד הסיכונים הגדולים ביותר הוא כאב ראש כה חזק עד כדי פגיעה בתפקוד. זה עלול לקרות במהלך הרדמה בניתוחים קיסריים, כשהמחט חודרת בטעות לאזור נוזל השדרה. גם דלקות מהוות סיבוך קשה עד קטלני בהרדמה אזורית.

רופא מרדים המומחה במיילדות, שנשכר על ידי היולדת או מגיע מטעם בית החולים, משפיע משמעותית על הורדת הסיכוי לטעות בהזרקה.

האם עליי לפגוש את הרופא המרדים לפני הרדמה?

חשוב להיפגש עם רופא מרדים, כדי ליידע אותו בנוגע לסוג הניתוח והנתונים האישיים של המנותח. כל ניתוח דורש מהרופא המרדים הכנה ובחירת סוג ואופן ההרדמה, לכן עליו לקבל את כל המידע הרפואי שבתיק, כולל היסטוריה רפואית, תרופות קבועות אם יש והרגלים כמו שתיית אלכוהול, עישון וסמים. במיוחד יש ליידע את הרופא המרדים אודות מחלות מטבוליות של חילוף חומרים, כמו בלוטת התריס, סוכרת וכ”ו.

מטופל עשוי לקבל מהרופא המרדים הוראה לנטול תרופות מסוימות לפני ההרדמה או להפחית מינון של תרופות העלולות להפריע להרדמה, כמו תרופות נגד קרישיות. ביצוע בדיקות מסוימות, כמו למשל תפקודי לב, עשוי להתבקש על ידי הרופא המרדים.

האם יש הכנות מיוחדות שעליי לעשות לקראת הרדמה?

על מטופלים מעשנים להימנע מעישון כ-36 שעות לפני הרדמה, שכן עישון מעלה את החומציות בקיבה, פוגע בתהליך החמצון בדם ומעלה את הסיבכים הריאתיים במהלך ההרדמה. בנוסף, לפחות 6 שעות לפני הרדמה יש להימנע מאכילה ומלעיסת מסטיק, המעלה את חומציות הקיבה. שעתיים לפני ההרדמה יש להימנע גם משתייה. יש לקבל הוראות מהרופא המרדים לגבי נטילת תרופות או הפסקת נטילת תרופות קבועות. כמו כן, יש לבצע בדיקות מיוחדות אם הרופא המרדים הורה על ביצוען.

האם יש דרך לטפל בפחד מהרדמה מלאה?

שיחה עם רופא מרדים עשויה להפיג את הפחד, שכן הרופא המרדים יסביר ויפרט את כל התהליך ומה צפוי לקרות במהלכו, וזה כשלעצמו מרגיע. בנוסף, רופא שירכוש את אמון המטופל מייד מפחית את החשש. במקרים הנדירים שבהם מטופל עדיין חושש מאד, רופא מרדים יכול לרשום עבורו תרופה מרגיעה כלשהי כתמיכה. אם יש צורך, הרופא המרדים משתף גם פסיכולוג או פסיכיאטר בתהליך. בכל מקרה, רופא מרדים שנשכר לצורך הליך מסוים, פנוי יותר להעמיק את הכרותו עם המטופל, להתייחס לחרדותיו וחששותיו וללוות אותו עד שהוא מרגיש בטוח ומוגן.

האם הרופא המרדים נמצא לאורך כל הפרוצידורה או הניתוח?

רופא מרדים נמצא לא רק במהלך הפרוצידורה, אלא גם לפניה, וגם לאחריה. רופא מרדים אחראי על בטחונו ושלומו של המטופל במהלך ההרדמה, ועליו לשמור על המדדים ולוודא שמצבו יציב תוך שהוא מאפשר לרופא המנתח את התנאים האופטימליים לבצע את עבודתו. בנוסף, רופא מרדים אחראי על המטופל לאחר ההליך בחדר ההתאוששות, ואף על שיכוך הכאבים והטיפול בו ב-24 שעות שלאחר הניתוח או ההליך הרפואי.

האם הרדמה מסוכנת יותר אם יש לי סוכרת?

איו מניעה עקרונית מלבצע הרדמה בחולי סוכרת, אבל חשוב מאד להגיע להרדמה במצב בו הסוכרת מאוזנת, שכן חוסר איזון במהלך הרדמה וגם לאחריה, עלול לגרום לסיבוכים קשים מאד. מחלת הסוכרת גם עלולה להשפיע על דרך השפעת תרופות ההרדמה, ולכן במקרים של סוכרת חשוב עוד יותר להיפגש עם הרופא המרדים לפני הפרוצידורה, ולהתייעץ איתו לגבי כל שינוי במינון התרופות לטיפול בסוכרת לפני הניתוח. חשוב להבין שגם מתח נפשי המאפיין אנשים לפני ניתוח, עלול לשנות את מדדי הסוכר בדם, ובנוסף הצום, שלעיתים עולה על 12 שעות, יכול לגרום לחוסר איזון במדדי הסוכר בדם. גם הטראומה הניתוחית יכולה לגרום לשינויים במדדים, ולכן חשוב לאזן את הסוכרת לפני הניתוח ולדאוג לאיזונה גם לאחריו.

האם הרדמה מסוכנת יותר אם יש לי מחלת לב?

אין מניעה עקרונית מלבצע הרדמה כללית בחולי לב, בתנאי שהיא נעשית במקצועיות ובשיקול דעת. מחלה לבבית בהחלט מהווה סיכון גדול יותר בהרדמה, בשל האופן בו עלולה להשפיע המחלה על דרך השפעת תרופות ההרדמה על לחץ הדם, הפרעות קצב וכ”ו. לכן יש למסור לרופא המרדים את כל המידע הרפואי, לבצע בדיקות תפקוד לבבי וריאתי במידה והוא מבקש, להפסיק נטילת תרופות או לקחת תרופות מסוימות אם הוא מורה עליהן. מאחר שתפקידו של הרופא המרדים לדאוג ליציבות מירבית של המדדים במהלך ההרדמה, עליו להיערך לכך עם כל המידע הרפואי והבדיקות. במידה ויש קוצב לב למשל, על המרדים לכוון אותו בהתאם לניתוח או לדרוש מהקרדיולוגים לכוון אותו לפי סוג הניתוח, שכן הניתוח יכול לשבש את קצב הקוצב.

באיזה סוג של הרדמה מבוצע ניתוח קיסרי ולמה?

ככלל, ניתוח קיסרי מבוצע בהרדמה אזורית. הרדמה כללית מסוכנת יותר לנשים בהריון, בשל עודף המשקל, קושי גדול יותר בהחדרת צינור לקנה הנשימה בגלל הבצקות, כמות גדולה יותר של נוזלים בקיבה וחומציות יתר שעלולים לגרום לסיבוך ריאתי בשל היעדר היכולת של המנותחת לשלוט בדרכי הנשימה שלה כשהיא מורדמת. בנוסף, בהרדמה אזורית חומרי ההרדמה הם במינון קטן יותר, שלא עובר לעובר, וההתעוררות של העובר יותר מהירה.

יחד עם זאת, הרדמה כללית נדרשת במצבים מיוחדים, כמו למשל ניתוח דחוף שבו אין זמן לבצע הרדמה אזורית, לחץ נפשי גדול מאד של היולדת, דלקת מקומית שמפריעה להחדרת מחט להרדמה אזורית, הפרעות בקרישת דם העלולות לגרום לדימום בחלל השדרה ולסיבוכים קטלניים, הפרעות טכניות כמו משקל עודף גדול, פלטינות בגב וכ”ו, וגם חשד לדימום יטה את הכף בעד הרדמה כללית, שכן השליטה על הערכים והמדדים היא גדולה יותר בהרדמה כללית